#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מג. 1 מה כהן מדבר וכהן משמיע, כהן מדבר ושוטר משמיע, שוטר מדבר ושוטר משמיע?	"מונגש... שמע ישראל... עד ודברו (דברי חיזוק וביטחון) - כהן מדבר וכהן משמיע.<p dir=""rtl"">מודברו השוטרים ..... (בנה בית וכד') עד ויספו - כהן מדבר ושוטר משמיע {מדאמר &quot;ויספו&quot; ש&quot;מ שתחילתה מה שאמרו אינו שלהם}.</p><p dir=""rtl"">מ&quot;ויספו&quot; ואילך (איש הירא ורח הלבב) - שוטר מדבר ושטר משמיע.</p>"	סוטה מג.		ח'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מג. 2 מה דורשים מהפסוק מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ (יורש, בית הבקר, בית שער, גזלן)?	"מִי הָאִישׁ - לרבות לקח וירש וניתן לו במתנה.<p dir=""rtl"">אֲשֶׁר בָּנָה - לרבות בית הבקר עצים ואוצרות, ובזה ראב&quot;י חולק ואומר רק בית.</p><p dir=""rtl"">בַיִת חָדָשׁ - בית למעט בית שער אכסרא ומרפסת שאינם ראוים לדירה.</p><p dir=""rtl"">וְלֹא חֲנָכוֹ - יתור 'ו' למעט גזלן, ואף אם עשה תשובה והחזיר דמיו {שאינו חוזר משום עבירות שבידו לריה&quot;ג} כיון שבא לידיו באיסור אינו חוזר עליו.</p>"	סוטה מג.		ח'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מג: 1 כיצד נדרש הפסוק וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ (לקח, אילנות, סרק, הרכבה)?	"וּמִי הָאִישׁ - לרבות לקח, ירש וניתן לו במתנה.<p dir=""rtl"">אֲשֶׁר נָטַע - לרבות לאו דוקא כרם אלא כל ה' אילנות מאכל, ראב&quot;י חולק וסובר כרם כמשמעו ולא אילנות אחרים.</p><p dir=""rtl"">כֶּרֶם - למעט דומיא דכרם ולא ד' אילני פרי או ה' אילני סרק.</p><p dir=""rtl"">וְלֹא חִלְּלוֹ - 'ו' למעט הרכבה האוסרה.</p>"	סוטה מג:		ח'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מג: 2 כיצד יתיישבו המשנה שאמרה שהמרכיב חוזר מעורכי המלחמה והברייתא שאמרה שאינו חוזר (2)?	"רב זירא אמר רב חסדא המשנה בהרכבת היתר והברייתא בהרכבת איסור. <p dir=""rtl"">רב דימי אמר ר' יוחנן המשנה היא רבנן והברייתא היא ראב&quot;י, כמו שדרש כרם כמשמעו, ה&quot;נ נטע כמשמעו ולא המרכיב.</p>"	סוטה מג:		ח'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מג: 3 היכי דמי הרכבת היתר שמחזירה מהמלחמה הרי אם ילדה בזקנה בטלה ילדה לזקנה, ואם ילדה בילדה תיפוק ליה משום הראשונה?<p dir=""rtl"">[כרם של שותפים האם חוזרים עליו?]</p>"	"ר' ירמיה תירץ שהראשונה היתה לסיג ולקורות, וכאן לא אומרים שתתבטל כמו בזקנה, כיון דבת מיהדר היא שאם יחשוב עליה לפירות תאסר בערלה אין ההרככבה החדשה בטלה בנטיעה הישנה.<p dir=""rtl"">רב נחמן בר יצחק אמר במרכיב אילן בירק, וכרשב&quot;ג שהתיר משום כלאים [וחכמים אסרו].</p><p dir=""rtl"">[מדלא תירצו שהראשון היה של אחד וההרכבה של אחר וקמ&quot;ל שהשני גם חוזר ש&quot;מ כרם של שותפים אין חוזרים עליו דלא קרינן ביה כרמו, ואינו דומה ליבמה שיש לה ה' אחים שכולם חוזרים ששם כל אחד יתכן והוא ביתו לגמרי.]</p>"	סוטה מג:		ח'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מג: 4 פרט את מימרותיו של ר' יוחנן בשם ראב&quot;י בסוגיתנו (ילדה לערלה, מת לק&quot;ש, חורגתא הגדלה בין האחים, גורן, ילדה לקידוש זרעים, מת לטומאה)!	"רב דימי אמר בשמו: ילדה פחותה מטפח חייבת בעלה כל שנותיה שנראה בת שנה - וה&quot;מ שיש רק שנים כנגד שנים ואחד יוצא זנב, אבל כל הכרם יש לו קול.<p dir=""rtl"">מת תופס ד' אמות לק&quot;ש - משום &quot;לועג לרש חרף עושהו&quot;.</p><p dir=""rtl"">רב יצחק אמר בשמו: חורגתא הגדלה בין האחים - אסורה להנשא לאחים מפני שנראת כאחותם, ולא היא, שיש לזה קול.</p><p dir=""rtl"">לקט שכחה ופאה שעשאן בגורן - הוקבעו למעשר, אמר עולא דוקא בשדה, אבל בעיר קלא אית ליה למלתא.</p><p dir=""rtl"">ילדה פחותה מטפח אינה מקדשת את הזרעים - וה&quot;מ שנים כנגד שנים ואחד יוצא זנב אבל כל הכרם (כרם גדול) מקדש.</p><p dir=""rtl"">מת תופס ארבע אמות לטומאה - ויש לזה ראיה מהמשנה.</p>"	סוטה מג:		ח'
